Editing Openai/691a1d56-7650-8001-99d8-0e22f7a5127d (section)

===== 2) למה לא להסתפק במוסר? =====

הרב אברהם מבחין בין מוסר לבין דת/מצוות. המוסר (האוטונומי) הוא כלי לבניית חברה אנושית תקינה; לכן לא סביר שזה יעד הבריאה כולו (אם כך – לא ליצור בני אדם בכלל ופתרת את הבעיה). הוא כותב כך בפירוש בשו”ת: “העולם כנראה לא נברא בשביל המוסר… כי המוסר הוא ליצור חברה אנושית תקינה. אל תיצור אנשים, ולא יהיה צורך בזה.” mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-7/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>

המצוות, לעומת זאת, יוצרות ספֵרה נורמטיבית שונה: “מצווה אינה רק חובה דתית, אלא הגדרת ספירה שונה במציאות… מעבר למעשים טובים גרידא – עבודת ה’ במובן הדתי-רוחני.” 
כלומר, גם אם אדם מוסרי – המצוות מוסיפות ערכים לא-מוסריים (covenantal): עמידה לפני ה’, השתייכות בריתית, עיצוב תודעה דתית, זהות לאומית־דתית, משמעת ושייכות למסגרת מצַווה. הרב מאריך על מיפוי היחסים בין מוסר להלכה בטורים ובשו”ת (חלוקה להלכות מוסריות/א-מוסריות/אנטי-מוסריות). mikyab.net<ref>{{cite web|title=mikyab.net|url=https://mikyab.net/posts/79775/|publisher=mikyab.net|access-date=2025-11-18}}</ref>

מכאן תשובה לאנלוגיית מכונת הכביסה: מכונה אינה סובייקט נורמטיבי בעל יחס לברית; בני-אדם כן. אם יש מחוקק שרוצה קשר מחייב, לא די ב”חשמל ומים” (כישורים מוסריים). נדרשת גם תקשורת מחייבת—וזו בדיוק פונקציית ההתגלות והמצוות.